יכול לעניין אותך גם:
שלחו הודעה:
ראשי » מאמרים » מערכת גילוי אש: בדיקות תקופתיות וחובות בעל הנכס

מערכת גילוי אש: בדיקות תקופתיות וחובות בעל הנכס

תמונה של קורן מבנים ומערכות
קורן מבנים ומערכות

מערכת גילוי אש שמצפצפת כל שבוע היא מטרד. מערכת שאף פעם לא מצפצפת עלולה להיות מסוכנת יותר. קחו בניין משרדים שמושכר לכמה שוכרים. בקומה אחת, שוכר משפץ את המשרד ומכסה את הגלאים בניילון, כדי שהאבק לא יפעיל אותם. בקומה אחרת, שוכר שנמאס לו מהתראות שווא ניתק את החייגן שמעביר את ההתראה למוקד. על הרכזת בלובי הכול נראה שקט. ביום שבו תפרוץ שריפה, המערכת עלולה לא לזהות אותה בזמן, או לזהות בלי שאיש יקבל את ההתראה. המדריך הזה מסביר ממה בנויה מערכת גילוי אש, אילו תקנים וחוקים חלים עליה, מה בודקים ומתי, למה התראות שווא הן בעיה בטיחותית ולא רק מטרד, ואיך מתחלקת האחריות בין בעל הנכס לשוכרים.

עיקרי הדברים

  • ✓ האחריות על הבעלים ועל המחזיק – לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, האחריות לקיום הוראות בטיחות האש חלה על בעל הנכס ועל המחזיק בו
  • ✓ תחזוקה לפי ת"י 1220 חלק 11 – זה התקן שעוסק בבדיקות התקופתיות של מערכות גילוי אש ובדרישות לתחזוקתן, והמדריך הממשלתי מדבר על בדיקה שנתית
  • ✓ תיקון ליקויים תוך 14 ימי עבודה לכל היותר – כך ממליצה נציבות הכבאות במסמך הפעולות המומלצות לבניינים גבוהים ולבניינים רבי קומות
  • ✓ שיפוץ הוא רגע מסוכן – במפרט רשות הכבאות לרישוי מכוני כושר, למשל, ניתוק יזום של גלאים מחייב הודעה לרשות לפחות 48 שעות מראש

 

ממה בנויה מערכת גילוי אש

מערכת גילוי אש היא לא רק הגלאים שבתקרה. זו מערכת של רכיבים שעובדים יחד: משהו שמזהה, משהו שמחליט, משהו שמתריע, ומשהו שמעביר את המידע הלאה. התקן הישראלי ת"י 1220 מחולק לחלקים, ולכל רכיב מרכזי יש חלק משלו: גלאי עשן, יחידות בקרה, גלאי חום, התקנים לאיתות ידני, התקנים לאיתות שמע והתקנים לאיתות חזותי. חלק 3 עוסק בהוראות ההתקנה ובדרישות הכלליות, וחלק 11 עוסק בתחזוקה[1].

רכיב תפקיד מה כדאי לוודא
גלאי עשן וגלאי חום מזהים את השריפה בשלב מוקדם שהם לא מכוסים, לא מלוכלכים, ומתאימים לחלל שבו הם מותקנים
רכזת (יחידת בקרה) מקבלת את האותות, מציגה תקלות ומפעילה את ההתראה שאין תקלות פתוחות ואזורים מנותקים בלי סיבה מתועדת
לחצני אזעקה ידניים מאפשרים לאדם להפעיל אזעקה בעצמו שהם נגישים, מסומנים ולא חסומים בריהוט או בסחורה
צופרים ונצנצים מתריעים לשוהים בבניין בשמע ובאור שהם נשמעים ונראים בכל החללים, גם אחרי שינויים במחיצות
חייגן או חיבור למוקד מעביר את ההתראה החוצה, גם כשהבניין ריק שההתראה אכן מגיעה למוקד, ולא רק שהחייגן מחובר
ספק כוח ומצברים מחזיקים את המערכת בהפסקת חשמל שהמצברים במצב תקין ומוחלפים לפי הוראות היצרן

בבניינים מורכבים, מערכת הגילוי היא גם המתג שמפעיל מערכות אחרות: מפוחי שחרור עשן, מערכות על-לחץ בחדרי מדרגות, דלתות אש וכריזת חירום. בדרישות של רשות הכבאות לרישוי עסקים מופיעה בדיקת אינטגרציה בין מערכות בטיחות האש, שאליה מצורפת "טבלת משטר הפעלות", כלומר המפה של מה מפעיל מה[2]. מערכת גילוי שלא עובדת לא רק מפספסת שריפה, היא גם משאירה את כל המערכות שתלויות בה בלי הוראה.

חשוב להבדיל בין מערכת גילוי אש של הבניין לבין גלאי עשן עצמאי, שעומד בפני עצמו ומתריע רק במקום שבו הוא מותקן. לגלאי העצמאי יש חלק נפרד בתקן, והוא לא מחליף מערכת מרכזית במקום שבו נדרשת מערכת כזו. התקנה ותחזוקה של מערכות גילוי אש הן חלק משירותי מערכות מיגון אבטחה ובטיחות שאנחנו מספקים.

 

התקנים והחוק: מה חל על הנכס שלכם

שני חלקים של ת"י 1220 הם הבסיס. חלק 3 קובע איך מתכננים ומתקינים את המערכת. חלק 11, לפי תיאור מכון התקנים, דן בבדיקות התקופתיות של מערכות גילוי אש על רכיביהן, שחלק 3 חל עליהן, ובדרישות לתחזוקתן[1]. במילים פשוטות: חלק 3 הוא היום הראשון של המערכת, וחלק 11 הוא כל שאר הימים.

מי חייב לדאוג לכל זה? חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה קובע שהאחריות לקיום הוראות בטיחות האש וההצלה חלה על בעל הנכס ועל המחזיק בנכס, ושמי שעוסק בתחזוקת השטחים המשותפים נחשב מחזיק לעניין השטחים המשותפים בלבד. האחראי חייב למלא כל הוראה לפי כל דין בעניין בטיחות אש, ולהחזיק את אמצעי בטיחות האש וההצלה במצב תקין[3]. מפקח בטיחות אש רשאי להיכנס לנכס בעת סבירה (בדירת מגורים נדרשים צו או הסכמה), ונותן אישור בטיחות כשהוא מוצא שההוראות קוימו.

בעסקים טעוני רישוי הדרישות מפורטות יותר. בדרישות הרשות הארצית לכבאות והצלה לרישוי עסקים, למשל במפרט למכון כושר, נקבע שהמערכת תותקן לפי ת"י 1220 חלק 3 ותהיה פרוסה בכל חלקי העסק, שהבדיקה תיעשה לפי חלק 11, ושהעתק של תעודת הבדיקה, לפי הנוסח שבנספח ג' לתקן, יוגש לנותן האישור. על התכנון וההתקנה נדרש אישור של מעבדה מוכרת, ובהתקנה של עד 10 גלאים יכולה לתת את האישור חברה בעלת תו תקן לתחזוקה לפי חלק 11[2].

לבניינים גבוהים ולבניינים רבי קומות פרסמה נציבות הכבאות ב-2019 מסמך של פעולות מומלצות, עד שיותקנו תקנות בנושא. לפיו, בבניין רב קומות מערכת גילוי האש והעשן צריכה להיות במצב תקין ושמיש, ולעבור תחזוקה שנתית לפי ת"י 1220 חלק 11 ולפי הוראות היצרן. אם התקן מחייב בדיקה בידי גורם מקצועי, הבדיקה צריכה להיעשות בידי אותו גורם, ולהסתיים באישור על תקינות[4]. בנכס מסחרי, הבדיקה הזו היא אחת השורות הקבועות בבדיקות השנתיות שמנהל נכס מסחרי חייב לבצע.

 

לוח הבדיקות של מערכת גילוי אש: מתי, מה ומי

הקצב הבסיסי הוא שנתי. המדריך שפרסמה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מציין שמבנים שחייבים במערכת לגילוי ולאזעקת אש ועשן צריכים לבצע בדיקה שנתית של תפקוד המערכות ותקינותן, לפי ת"י 1220 חלק 11[5]. אבל הבדיקה השנתית היא רק נקודה אחת בלוח. בטבלה הבאה, הבדיקה השנתית ותיקון הליקויים מבוססים על המקורות הרשמיים, ושאר השורות הן נוהג מקצועי מומלץ:

מתי מה מי
באופן שוטף מבט על הרכזת: תקלות, אזורים מנותקים, התראות שלא טופלו חברת הניהול או איש האחזקה
אחרי כל התראה בירור הסיבה ורישום ביומן, גם כשמדובר בהתראת שווא חברת הניהול, ולפי הצורך חברת התחזוקה
פעם בשנה לפחות בדיקה ותחזוקה לפי ת"י 1220 חלק 11 והוראות היצרן, ואישור תקינות גורם מקצועי לתחזוקת מערכות גילוי אש
אחרי כל שינוי במבנה בדיקת כיסוי הגלאים, עדכון התוכניות ובדיקת האינטגרציה עם מערכות אחרות מתכנן או גורם מוסמך, לפי היקף השינוי
כשמתגלה ליקוי תיקון ללא דיחוי, ולפי המלצת הנציבות לא יאוחר מ-14 ימי עבודה האחראי לנכס, דרך חברת התחזוקה

מסמך הנציבות מוסיף נקודה חשובה: התחזוקה נעשית לפי גרסת התקן שהייתה בתוקף ביום ההתקנה, או לפי הגרסה שבתוקף ביום התחזוקה[4]. המשמעות היא שמבחינת התחזוקה, מערכת ותיקה יכולה להמשיך להיות מתוחזקת לפי גרסת התקן שהייתה בתוקף כשהותקנה. זה לא פוטר מתחזוקה סדירה, וגם לא מבטל את האפשרות שתידרש החלפה, כפי שמוסבר מיד.

ומה עם אורך החיים? לפי המדריך הממשלתי, תוחלת החיים של מערכת גילוי אש היא 12 עד 20 שנים. המדריך מציין שגם מערכת שמתוחזקת באופן מקצועי עלולה לדרוש החלפה לפני שעברו עשרים שנה, למשל בגלל מחסור בחלקי חילוף לדגם, או כשחלים שינויים בתקנים המחייבים[5]. זה סעיף שכדאי לשלב בתוכנית התחזוקה הרב-שנתית של הנכס, ולא לגלות אותו ביום שבו הרכזת מפסיקה לקבל חלקים.

 

התראות שווא: למה הן מסוכנות יותר ממה שנראה

התראת שווא אחת היא אי נוחות. התראות שווא חוזרות הן בעיה בטיחותית, כי הן משנות את ההתנהגות של האנשים בבניין. הדיירים או העובדים מפסיקים להתייחס לצופר, השוכרים מבקשים "לנטרל רק את האזור הזה", ובמקרים הקיצוניים מישהו מכסה גלאי או מנתק חייגן על דעת עצמו, כמו בתרחיש שבפתיחה. התראת שווא היא תקלה שצריך לחקור, לא סיבה לנתק.

לרוב יש להתראות שווא סיבה שאפשר למצוא. בין הסיבות הנפוצות: אבק מעבודות שיפוץ, אדים ובישול סמוך לגלאי עשן, חרקים ולכלוך בתוך הגלאי, גלאי שהגיע לסוף אורך החיים שלו, או גלאי שלא מתאים לחלל, למשל גלאי עשן במקום שבו גלאי חום היה מתאים יותר. לכל אחת מהן יש פתרון אחר: ניקוי, החלפה, שינוי מיקום או החלפת סוג הגלאי. אבל כל שינוי כזה צריך להיעשות בידי גורם מקצועי ובהתאם לתכנון, כי גלאי שמזיזים בלי תכנון עלול להשאיר אזור בלי כיסוי.

💡 טיפ מקצועי – יומן האירועים של הרכזת

רכזות רבות שומרות יומן של התראות ותקלות, כולל השעה והגלאי שהפעיל אותן. כשמצליבים את היומן עם מה שקרה בשטח, למשל עבודות ניקיון, בישול או שיפוץ בקומה, הדפוס מתגלה מהר. בקשו מחברת התחזוקה לעבור על היומן בכל ביקור, ולא רק לאפס את ההתראה.

 

בעל הנכס מול השוכרים: מי אחראי למה

בנכס מושכר, השאלה "של מי המערכת" עולה כמעט תמיד. התשובה של החוק ברורה יותר ממה שנדמה: האחריות לקיום הוראות בטיחות האש חלה גם על בעל הנכס וגם על המחזיק בו, כלומר השוכר. השר רשאי לקבוע שלגבי סוגים מסוימים של נכסים או של אמצעים האחריות תחול רק על אחד מהם, אבל ברירת המחדל היא אחריות משותפת של שניהם[3]. ומי שמתחזק את השטחים המשותפים, בדרך כלל חברת הניהול, נחשב מחזיק לעניין השטחים המשותפים.

בפועל, חלוקת העבודה נקבעת בהסכמים. בנכסים מסחריים רבים, הרכזת, הכבילה הראשית והגלאים בשטחים המשותפים מתוחזקים דרך בעל הנכס או חברת הניהול. בשטח המושכר, לשוכר יש חובות משלו, במיוחד אם העסק שלו טעון רישוי: כמו בדוגמת מכון הכושר שהוזכרה למעלה, שבה הפריסה של המערכת בכל חלקי העסק ותעודת הבדיקה שלה הן חלק מדרישות הרישוי[2]. ההסכם יכול לחלק את העבודה, אבל החוק מטיל את האחריות על שניהם, ולכן כדאי שהחלוקה תהיה כתובה וברורה.

מה כדאי שיופיע בהסכם השכירות או בנספח הניהול:

  • מי מתחזק את הגלאים ואת אביזרי הקצה בשטח המושכר, ומי משלם על כך.
  • זכות גישה לחברת התחזוקה לבדיקות התקופתיות, בתיאום מראש.
  • איסור לכסות, להזיז או לנתק רכיבים של המערכת בלי אישור.
  • חובת הודעה מראש לפני שיפוץ, שינוי מחיצות או שינוי ייעוד.
  • מסירת העתק של אישורי הבדיקה לבעל הנכס, גם כשהשוכר מזמין אותם בעצמו.

במרכז מסחרי עם עשרות שוכרים, הסעיפים האלה הם ההבדל בין מערכת אחת שעובדת לבין עשרות מערכות קטנות שכל אחת מתנהלת לחוד. זו אחת הסיבות שמרכזי מסחר בוחרים בחברה לניהול מרכזי מסחר שמחזיקה את התמונה המלאה.

 

שיפוצים, מחיצות ושינויי ייעוד

שיפוץ הוא רגע רגיש במיוחד למערכת גילוי אש. לפעמים זה גלאי שמכוסה בגלל אבק, לפעמים אזור שמנותק ברכזת "רק לכמה ימים", ולפעמים מחיצה חדשה שיוצרת חדר בלי גלאי. כל אחד מהם יכול להפוך שריפה קטנה לשריפה שמתגלה מאוחר.

בעסקים טעוני רישוי, דרישות רשות הכבאות יכולות לקבוע לכך כללים מפורשים. במפרט למכון כושר, למשל, נקבע שבעל העסק צריך להודיע לרשות הכבאות וההצלה על כוונה לנתק באופן יזום מערכות כמו גלאים, מתזים, גנרטור, על-לחץ ושחרור עשן, לפחות 48 שעות לפני הניתוק. בנוסף, עליו להודיע לנותן האישור לפחות 7 ימים מראש על עבודות בנייה, כולל שינוי פנימי שאינו טעון היתר, אם הן פוגעות או עלולות לפגוע בסידורי בטיחות האש[2].

אחרי השיפוץ, המבחן הוא לא רק שהגלאים חזרו לפעול. צריך לבדוק שהכיסוי מתאים למחיצות החדשות, שהצופרים נשמעים בחדרים שנוצרו, שהתוכניות עודכנו, ושהאינטגרציה עם מערכות אחרות עדיין עובדת. שינוי ייעוד, למשל ממשרד למטבח או למחסן, יכול לחייב גם סוג גלאי אחר. מחיצה חדשה בלי בדיקת כיסוי היא חדר שהמערכת לא יודעת שקיים.

⚠️ שימו לב – גלאי מכוסה בזמן שיפוץ

כיסוי גלאים בעבודות מאובקות הוא נוהג נפוץ, אבל הוא מסוכן. אם אין ברירה, הכיסוי צריך להיות מתואם עם האחראי לנכס ועם חברת התחזוקה, מוגבל לשעות העבודה, ומוסר בסוף כל יום. בעסק טעון רישוי, תנאי הרישוי עשויים לחייב הודעה מראש על ניתוק יזום, כמו במפרט רשות הכבאות למכוני כושר. וזכרו: בזמן שיפוץ, עם ריתוך, חיתוך וחומרים דליקים, הסיכון לשריפה גבוה יותר מבדרך כלל.

 

תיק המערכת: המסמכים שכדאי להחזיק

הדרך להחזיק את כל זה מסודר היא תיק אחד. לבניינים גבוהים ולבניינים רבי קומות, מסמך הנציבות ממליץ שהאחראי לנכס יכין וינהל תיק בטיחות אש, שיכלול את תכנית הנכס, כלומר שרטוט עדכני בקנה מידה 1:100 שבו מסומנים סידורי בטיחות האש, ואת הרישום של הבדיקות, האישורים והתיקונים בשבע השנים האחרונות. את התיק מציגים למפקח לפי דרישתו, גם כתנאי לקבלת אישור בטיחות אש[4].

✅ מה צריך להיות בתיק המערכת

  • תכנית עדכנית של הנכס, שבה מסומנים הגלאים, הלחצנים, הצופרים והרכזת
  • אישור על התכנון וההתקנה לפי ת"י 1220 חלק 3
  • אישורי התחזוקה התקופתית לפי חלק 11, לפי הנוסח שבנספח ג' לתקן
  • טבלת משטר הפעלות ואישור בדיקת האינטגרציה, אם יש
  • יומן תקלות והתראות שווא, עם הסיבה והטיפול
  • רישום תיקונים, כולל התאריך שבו הליקוי אותר והתאריך שבו תוקן
  • הודעות על ניתוקים יזומים ועל עבודות שיפוץ

 

שאלות ותשובות

כל כמה זמן צריך לבדוק מערכת גילוי אש?

המדריך הממשלתי מציין בדיקה שנתית של תפקוד המערכת ותקינותה, לפי ת"י 1220 חלק 11, וגם נציבות הכבאות ממליצה על תחזוקה שנתית לפי התקן והוראות היצרן בבניין רב קומות. מעבר לכך, כדאי לעקוב אחרי הרכזת באופן שוטף, לבדוק את הכיסוי אחרי כל שינוי במבנה, ולתקן ליקויים תוך 14 ימי עבודה לכל המאוחר.

מי אחראי למערכת גילוי אש בנכס מושכר?

לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, האחריות חלה גם על בעל הנכס וגם על המחזיק בו, כלומר השוכר. מי שמתחזק את השטחים המשותפים נחשב מחזיק לעניין השטחים האלה. הסכם השכירות יכול לחלק את העבודה ביניהם, ולכן כדאי לכתוב בו במפורש מי מתחזק מה ומי מחזיק את האישורים.

האם מותר לנתק גלאים בזמן שיפוץ?

בעסק טעון רישוי, לפי דרישות רשות הכבאות (למשל במפרט למכוני כושר), ניתוק יזום של גלאים מחייב הודעה לרשות לפחות 48 שעות מראש, ועבודות שעלולות לפגוע בסידורי בטיחות האש מחייבות הודעה לנותן האישור לפחות 7 ימים מראש. בכל נכס, ניתוק או כיסוי צריכים להיות מתואמים ומוגבלים בזמן, ולהסתיים בהחזרה לפעולה ובבדיקה.

מה עושים עם התראות שווא חוזרות?

לא מנתקים. בודקים ביומן הרכזת איזה גלאי הפעיל את ההתראה ומתי, מצליבים עם מה שקרה בשטח, ומטפלים בסיבה: ניקוי, החלפה, שינוי מיקום או החלפת סוג הגלאי. כל שינוי כזה צריך להיעשות בידי גורם מקצועי, כדי שלא ייווצר אזור בלי כיסוי.

 

איך אנחנו מתחזקים מערכות גילוי אש

בנכסים שבניהולנו, מערכת גילוי האש מנוהלת כחלק מלוח הבדיקות של הנכס: תחזוקה תקופתית לפי ת"י 1220 חלק 11, מעקב אחרי כל התראה עד לסיבה שלה, תיקון ליקויים בזמן, ותיק מערכת מעודכן שמוכן לביקורת. כשמתוכנן שיפוץ אצל שוכר, אנחנו מתאמים מראש את מה שצריך לנתק ואת מה שצריך לבדוק אחרי העבודה.

בנכסים ציבוריים ומוסדיים, זה חלק משירותי ניהול ואחזקה של מבנים מוסדיים שלנו. המטרה היא מערכת שמצפצפת רק כשצריך, ושאף אחד בבניין לא מתפתה לנתק.

המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את המידע הידוע במועד זה. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי או הנדסי. הדרישות לנכס מסוים נקבעות לפי סוג הנכס, ההיתר ותנאי הרישוי שלו.

רוצים לדעת אם מערכת גילוי האש שלכם מוכנה לביקורת?

נעבור על הרכזת, על יומן ההתראות ועל תיק המערכת, ונבנה לוח תחזוקה שמתאים לנכס. דברו איתנו: 04-855-1444

 

מקורות שצוטטו במאמר (5)

 

מילון מושגים

רכזת גילוי אש
יחידת הבקרה של המערכת. היא מקבלת את האותות מהגלאים ומהלחצנים, מציגה תקלות, מפעילה את ההתראה ושומרת יומן אירועים.
חייגן
רכיב שמעביר את ההתראה מהרכזת למוקד או לאנשי קשר, כך שהיא מגיעה החוצה גם כשאין איש בבניין.
טבלת משטר הפעלות
הטבלה שמפרטת מה כל התראה מפעילה, למשל מפוחי עשן, על-לחץ, דלתות אש וכריזה. היא מצורפת לבדיקת האינטגרציה בין מערכות בטיחות האש.
אחראי לנכס
לפי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, בעל הנכס והמחזיק בו, שעליהם חלה האחריות לקיום הוראות בטיחות האש וההצלה.
אישור בטיחות אש
האישור שמפקח בטיחות אש נותן לאחראי לנכס כשהוא מוצא שהוראות החוק קוימו.
גלאי עשן עצמאי
גלאי שעובד בפני עצמו ומתריע רק במקום שבו הוא מותקן. יש לו חלק נפרד בת"י 1220, והוא אינו מחליף מערכת מרכזית.

תמונה של קורן מבנים ומערכות
קורן מבנים ומערכות

קורן מבנים ומערכות בע"מ הינה חברה מובילה ופורצת דרך בתחום שירותי ניהול ואחזקה של מבנים ומערכות למגזר המוסדי והפרטי בישראל.

מכפש הוא מחבר מפלסטיק עם תבריג PG המתחבר עם אום מפלסטיק וגומיה לאיטום בין האום ללוח החשמל.
מכפש PG