תחזוקת מערכות חשמל בבניין מסחרי: לוח הבדיקות שחובה לבצע

תחזוקת מערכות חשמל בבניין מסחרי בנויה על עובדה פיזיקלית פשוטה: כשל חשמלי כמעט תמיד מכריז על עצמו מראש בחום. חיבור שהתרופף, מהדק שנשחק או מפסק שעובד בעומס גבוה מדי מתחממים חודשים לפני שהם נשרפים, וסריקה תרמוגרפית מזהה אותם בשלב שבו התיקון הוא הידוק בורג. לוח הבדיקות שחובה לבצע נועד בדיוק לזה: לתפוס את הסימנים לפני שהם הופכים להשבתה או לשריפה.

זה נשמע כמו נושא שאפשר לדחות, וזו בדיוק הבעיה. מתקן חשמל שלא נבדק ממשיך לעבוד באופן מושלם עד הרגע שבו הוא מפסיק. אין רעש חריג, אין ריח, ואין נורית אזהרה. הסימן היחיד נמצא בטמפרטורה, ואותו רואים רק כשמסתכלים במכוון.

המפסק שהתחמם שנה שלמה לפני שנשרף

עופר, מהנדס תחזוקה בן 47 במרכז מסחרי, ביצע סריקה תרמוגרפית ראשונה בלוח הראשי לאחר שנים שבהן הסתפקו בבדיקה ויזואלית. הסריקה זיהתה נקודה חמה באחד המפסקים הראשיים, בהפרש טמפרטורה משמעותי מהמפסקים הסמוכים באותו עומס. ההידוק בוצע באותו שבוע.

כשבדקו את היסטוריית התקלות התברר שבאותו אזור בלוח היו במהלך השנה שלוש קריאות על "קפיצות חשמל לא מוסברות" בחנות אחת. כל קריאה נסגרה בנפרד, כל אחת נראתה מקומית, ואף אחד לא חיבר ביניהן. הנקודה החמה הייתה שם כל הזמן, והיא פשוט לא הייתה בשום רשימת בדיקות.

שלוש תקלות חשמל שנראות לא קשורות באותו אזור של הבניין הן כמעט תמיד תקלה אחת שאף אחד עוד לא מצא.

לוח הבדיקות: מה בודקים, כל כמה זמן, ומי מוסמך

הבדיקה בידי בודק חשמל מוסמך נדרשת בהתאם לחוק החשמל, תשי"ד-1954, כשהתדירות המדויקת נגזרת מסוג המתקן, מגודלו ומהשימוש בו. אנחנו מבצעים בדיקות תקופתיות וטיפול בלוחות חשמל במתח נמוך ללא מגבלת זרם, לרבות סריקה תרמוגרפית ובדיקת LT תקופתית.

שלוש הבדיקות שהכי מדלגים עליהן

הראשונה היא בדיקת ממסר הפחת. זו בדיקה שאורכת שניות ומתבצעת בלחיצה על לחצן הבדיקה שעל הממסר עצמו, והיא הבדיקה החשובה ביותר במתקן מבחינת בטיחות אדם. ממסר פחת שלא הופעל תקופה ארוכה עלול להיתקע מכנית, ואז הוא נראה תקין לחלוטין אך לא ינתק ברגע האמת. הבדיקה החודשית בלחצן אינה מחליפה בדיקה מכשירנית של זמן הניתוק וזרם ההפעלה, אך היא תופסת את הכשל הנפוץ ביותר.

השנייה היא תאורת החירום. גוף תאורת חירום עם נורית ירוקה דולקת מעיד רק על כך שהוא מחובר לחשמל, ולא על כך שהמצבר שבתוכו יחזיק את הזמן הנדרש בהפסקת חשמל. הבדיקה האמיתית היא ניתוק ההזנה ומדידת משך הפעולה בפועל. ברוב הבניינים שבהם בודקים את זה לראשונה, חלק ניכר מהגופים נכשל.

השלישית היא מדידת עומסים אחרי שינויים. כל שוכר חדש שנכנס, כל מטבחון שנוסף, כל שרת וכל עמדת טעינה לרכב חשמלי משנים את פרופיל העומס. מתקן שתוכנן נכון לפני עשר שנים יכול להיות עמוס מדי היום מבלי שאיש שם לב, עד שמפסק ראשי מתחיל לקפוץ בשעות השיא.

גיבוי חשמלי: איפה זה נשבר בפועל

ברוב הבניינים המסחריים שבהם מותקן גנרטור חירום, הגנרטור עצמו תקין. מה שנכשל הוא לרוב אחד משלושה רכיבים אחרים: מצברי ההתנעה, שהם הכשל הנפוץ ביותר, לוח ההעברה האוטומטי שאמור להעביר את ההזנה תוך שניות, ומערכת הדלק שבה הדלק התיישן או שהמסנן נסתם.

לכן בדיקת גנרטור אמיתית אינה הדלקה קצרה אלא הרצה בעומס, שבמהלכה נבדקים המעבר האוטומטי, יציבות המתח והתדר, טמפרטורת המנוע ומצב המצברים. אותו עיקרון תקף למערכות אל פסק: הבדיקה היחידה שאומרת משהו היא מדידת זמן הגיבוי בפועל, מפני שקיבולת מצברים יורדת בהדרגה ובשקט לאורך השנים.

מערכת גיבוי שלא נבדקה בעומס אינה מערכת גיבוי. היא הנחה.

תיעוד: החלק שקובע מה יקרה אחרי אירוע

תיק חשמל מסודר כולל את תוכניות המתקן המעודכנות, סימון ברור של כל מעגל בלוחות, תסקירי בודק מוסמך, דוחות תרמוגרפיה עם התמונות התרמיות, ורישום של כל שינוי שבוצע במתקן. זה נשמע בירוקרטי, אבל יש לזה שני שימושים מאוד מעשיים.

הראשון הוא זמן. חשמלאי שמגיע לתקלה בלוח מסומן היטב מאתר את המעגל בדקות, ובלוח לא מסומן מבלה שעות. השני הוא אחריות. לאחר אירוע חשמלי, רצף התסקירים ודוחות התרמוגרפיה הוא הראיה המרכזית לכך שהמתקן תוחזק כנדרש, וזה בדיוק מה שנבחן מול חברת הביטוח. הרחבנו על ניהול התיעוד ולוח הבדיקות במאמר על הבדיקות השנתיות שמנהל נכסים מסחרי חייב לבצע, ועל שילוב הבדיקות בתוכנית שנתית במאמר על אחזקת בנייני משרדים.

נדבך אחרון שכדאי לכלול הוא תאורה. החלפה מדורגת לתאורת לד לא רק מפחיתה צריכה, אלא גם מורידה עומס מהמעגלים ומצמצמת חום בחללים סגורים, ועל כך כתבנו במאמר על חשמל ותאורה.

שאלות ותשובות

כל כמה זמן חייבים לבצע בדיקת בודק חשמל מוסמך במבנה מסחרי?

התדירות נגזרת מסוג המתקן, מגודלו ומאופי השימוש, ולכן אין מספר אחד שמתאים לכל נכס. הדרך הנכונה היא לקבל קביעה מהבודק המוסמך עצמו בבדיקה הראשונה, ולרשום את מועד הבדיקה הבאה בלוח התפוגות של הנכס.

האם סריקה תרמוגרפית מחליפה בדיקת בודק מוסמך?

לא. אלו שתי בדיקות שונות במהותן. הסריקה התרמוגרפית מאתרת נקודות חום ובעיות שמתפתחות, ואילו בדיקת הבודק המוסמך בוחנת את התאמת המתקן לדרישות חוק החשמל ולתקנות. שתיהן נדרשות, והן משלימות זו את זו.

מי אחראי על מתקן החשמל בשטח שהושכר לשוכר?

ככלל, המתקן המרכזי והלוחות הראשיים נשארים באחריות בעל הנכס או חברת הניהול, ואילו המתקן בתוך המושכר לאחר נקודת החיבור באחריות השוכר. חשוב שהחוזה יגדיר במפורש היכן עובר הגבול, מפני שזו נקודת המחלוקת הנפוצה ביותר אחרי אירוע.

מה עושים כשמתגלה שהמתקן עמוס מעבר לקיבולת?

הצעד הראשון הוא מדידה מסודרת לאורך זמן ולא נקודתית, כדי להבין אם מדובר בעומס קבוע או בשיא זמני. לאחר מכן בוחנים שלוש חלופות: פיזור מחדש של מעגלים לאיזון הפאזות, הפחתת עומס באמצעות ניהול צריכה, או שדרוג גודל החיבור מול חברת החשמל. בתשתיות טעינה בפרט, ניהול עומסים דינמי מאפשר להימנע משדרוג יקר.